שניידר ואח' נ' דקל על מבנים בע"מ ואח' - פסקדין

החלטה

רקע:

1.התובעים, בני זוג, הגישו כנגד הנתבעים כתב תביעה, בגדרו עתרו לפיצוים בסך 100,000 ₪. בכתב תביעתם טענו התובעים, כי התקשרו עם אחר, רן הלברשטיין, בהסכם לרכישת דירה, כאשר מר הלברשטיין הנ"ל כרת עם הנתבעת מס' 1 הסכם, לפיו תבנינה הנתבעות 1 ו- 2 (להלן : "הנתבעות") את הבניין, הכולל דירת התובעים.

2.התובעים טענו כי בדירה נמצאו ליקויי בנייה, ולפיכך הגישו תביעתם כנגד הנתבעות וכנגד הנתבע מס' 3, המשמש, לטענתם, כמנהל בנתבעות 1 ו- 2 . לטענת התובעים, עפ"י חוות דעת מהנדס מטעמם שצורפה לכתב התביעה, עלות תיקון הליקויים שמצאו בדירה עומד ע"ס 138,414 ₪. מלבד עלות התיקונים, טענו התובעים לנזקים שלהלן: עלות הכנת חוות הדעת; פיצוי בגין דיור חלופי; טירחה ועוגמת נפש; ובסך הכל, עמד סכום הנזק לו טוענים התובעים על סך 155,064 ₪ (ראו סעיף 11 לכתב התביעה). חרף האמור לעיל, העמידו התובעים תביעתם ע"ס 100,000 ₪, וזאת, מטעמי אגרה.

3.תחילה, הגישו הנתבעים בקשה לעיכוב ההליכים והעברת התביעה לבוררות, וזאת, לפי סעיף 5 לחוק הבוררות התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות"). בבקשתם, טענו הנתבעים, כי בטרם הוגשה התביעה הגיעו הצדדים להסכם בוררות בר תוקף.

4.בבקשתם הנ"ל הוסיפו הנתבעים וטענו, כי בין הצדדים קיים הסכם בוררות, בגדרו הסכימו הצדדים, כי ימונה מומחה ע"י איגוד המהנדסים, אשר יבדוק את דירת התובעים ביחס לחוות הדעת ההנדסית שצורפה לכתב התביעה, כאשר חוות דעתו של המומחה תהיה "מוסכמת וסופית בכל הנוגע להיבטים ההנדסיים של המחלוקת". כמו-כן טענו הנתבעים, כי בין הצדדים הוסכם כי ליקויים שימצא המומחה ואשר הנתבעות לא תחלוקנה על החובה לתקנם, יתוקנו על ידי הנתבעות, בפיקוח המומחה אשר ימונה, ואילו ליקויים אשר הנתבעות תטענה כי אין עליהן החובה לתקנם, יועברו להכרעת בורר, עו"ד הבקיא בתחום הבנייה אשר ימונה בהסכמה ע"י הצדדים, ובמקרה שלא יוסכם על זהותו, ימונה הבורר ע"י לשכת עו"ד.

5.הנתבעים טענו, כי הסכם הבוררות אליו הגיעו הצדדים, הועלה על הכתב במכתבים שהחליפו ב"כ הצדדים, אשר צורפו לבקשת הנתבעים וסומנו כנספחים א- י"א.

6.בתגובתם, התנגדו התובעים לבקשה, וטענו מספר טענות שיש בהן, לשיטתם, כדי להביא לדחיית הבקשה, ואלה הן טענות התובעים:

א)המכתבים אשר צורפו לבקשה אינם מהווים הסכם בוררות. בהקשר זה מדגישים התובעים כי בכל המכתבים שהחליפו הצדדים צויין המשפט "מבלי לפגוע בזכויות" והללו היו חלק ממו"מ בין הצדדים שמטרתו היתה לסיים את הסכסוך בין הצדדים, ואולם מו"מ זה לא הבשיל להסכם בוררות.

ב)"מתווה הבוררות" בוטל במכתב ב"כ התובעים מיום 18.8.09, בו הודיע, שבשל השכר שביקש המומחה, התובעים מבטלים את מתווה הבוררות, והדבר אך מוכיח כי לא נכרת בין הצדדים הסכם בוררות מחייב.

ג)כך או כך, לטענת התובעים מהות הסכסוך בין הצדדים אינו מתאים לדיון בבוררות. לטענת התובעים, בכתב תביעתם הם טוענים לליקויי בנייה חמורים, המהווים הפרה בוטה לחוק המכר (דירות) ולדינים קוגנטיים כגון תקנות ותקנים, שאין להתנות עליהם. לטענת התובעים, הואיל ומדובר בחקיקה קוגנטית, שנועדה להגן על הדיירים, הרי טענות אלה אינן מתאימות לדיון בבוררות, כי אם בפני בית המשפט (ראו סעיפים 6-16 לתגובה).

ההסכמה בין הצדדים- וחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט:

7.בישיבה שהתקיימה ביום 2.2.1010 ולאור העובדה כי באותו שלב לא היה ברור מהו היקף הליקויים הנטענים ועלות תיקונם, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה ימנה בית המשפט מומחה מטעמו "לצורך בדיקת הליקויים הנטענים בחוו"ד שצורפה לכתב התביעה", כאשר הנתבעים שומרים לעצמם טענתם לקיומו של מתווה בוררות מוסכם ועל זכותם לשוב ולבקש, כי בית המשפט יכריע בבקשת הנתבעים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות וימנה בורר מטעמו, לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה שמינה בית המשפט.

8.יצויין, כי באותו דיון שמרו הצדדים על טענותיהם, כאשר הנתבעים טענו, כי הם שומרים לעצמם הזכות להעלות טענתם, לפיה לא ניתנה להם הזכות לתקן את הליקויים, ואילו התובעים טוענים, מאידך, כי זכות הנתבעים לתקן הליקויים מוצתה ואף בוצעו תיקונים שלא צלחו.

9.ביום 27.5.2010 התקבלה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אינג' יקי נחמן, שמונה בהתאם להסכמה האמורה. בהתאם לחוות דעתו, סקר המומחה את הליקויים ומצא, כי עלות תיקונים מגיעה כדי סך 81,585 ₪ (כולל מע"מ).

בקשת הנתבעים לאכוף על התובעים את "מתווה הבוררות":

10.בישיבה שהתקיימה ביום 26.5.2010 הודיעו הצדדים, כי הם מוכנים להעביר את הסכסוך לבוררות, אלא שלאחר מכן הודיעו התובעים, כי אין הם מוכנים לאפשר לנתבעות לתקן את הליקויים, ולפיכך לא היו מוכנים התובעים להעביר הסכסוך לבוררות עפ"י המתווה לו טענות הנתבעים.

11.לפיכך, עתרו הנתבעים, "לאכוף את מתווה הבוררות" על הצדדים. בבקשתם הנ"ל עתרו הנתבעים לאכוף את מתווה הבוררות, עליו הסכימו הצדדים ולחילופין, לדון בבקשה לעיכוב הליכים עפ"י חוק הבוררות. התובעים מתנגדים בתוקף להעברת הסכסוך לבוררות ובתגובה לבקשתם השנייה להעברת הסכסוך למתווה הבוררות, חוזרים התובעים על טענותיהם בתגובתם לבקשה הראשונה ומוסיפים, כי זכות תיקון הליקויים מוצתה והא-ראיה לכך, מכתבים ששלחו התובעים לנתבעים, שצורפו לתגובה מחודש 3/09 ומחודש 11/09, בגדרם ביקשו התובעים לתקן את הליקויים, ואשר, לטענת התובעים, לא נענו כלל.

השאלות העומדות להכרעה:

12.עפ"י בקשות הנתבעים ותגובת התובעים, עליי להכריע בטענות הצדדים, כפי שהן עולות מהבקשה ומהתגובה. המחלוקת היא, אפוא, האם נכרת בין הצדדים הסכם בוררות מחייב כטענת הנתבעים או שמא לא נכרת הסכם כזה, כטענת התובעים; והשאלה השנייה היא, האם ראוי, כי הסכסוך ידון בבוררות, או שמא, עסקינן בסכסוך שאינו ראוי להידון בבוררות- כטענת התובעים.